לכל הסטודנטים/ות, נא להיכנס לדואר המסומן כספאם spam / דואר זבל ולבדוק שלא התקבלו אליו הודעות מן המכללה


דרושים פרחי הוראה
עבור הפרויקט להנצחת נופלים
בשירות הצבאי ובפעולות האיבה

פרטים נוספים כאן



יום פתוח
בתאריך 6.6.2017
בין השעות 14:00-9:00
פרטים נוספים והרשמה

אני שמחים לבשר 
כי האלבום הירושלמי
"עלי לך מבשרת" 
יצא לאור, גאים בכם ייוצרים יקרים!
 תוכלו  לקבל עותק אצל 
מנהלת הספריה רחל זיתון

 

 מעניינה של פרשה


דף הבית >> מעניינה של פרשה

פרשת תזריע-מצורע, אייר תשע"ז

"ליום עצמאותנו"

פעמים רבות שומעים אנו הדים בציבור הרחב, ובמיוחד בציבור הדתי, כי מה לנו לחגוג את "יום העצמאות", האם זאת המדינה, אשר לה התפללנו, האם המדינה הזו, היא חזון הנביאים, האם בה התקיים "ואשיבה שופטייך כבראשונה" דומה כי להבין את תקופתנו נשים עינינו בדברי הנביא מיכה "כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו... ביום ההוא נאום ה' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי, ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך ה' עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם (פרק ד') המלב"ים פירש את דברי נבואה זו, שתחילתה קיבוץ נדחי ישראל של עשרת השבטים ושבט יהודה אשר נעשה בהם רעות כל-כך, "ואתם מגדל עדר עפל בת צין עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשונה" מבאר המלב"ים שבתחילה תבוא ממשלה קטנה שתנהיג את העם בארצו, ורק אחר-כך תבוא מלכות לבת ירושלים, מלכות בית דוד.

לאמור שנבואת הגאולה כוללת שלבים והדרגה בחזרת עם ישראל למלוא כוחותיו, צמיחה איטית של שלטון ישראל שעדיין אינו מופיע בשלימות עד חזרת מלכות בית דוד, היחס בין מוקדי השלבים השונים מוגדר לפי מסורת תלמידי הגר"א כתקופת משיח בן יוסף לעומת משיח בן דוד, כלומר התחלה שמאפייניה הם בנין המסגרות הלאומיות וישוב הארץ, עד שישובו ישראל למצבם הבריא ברוח ובתוכן.

אכן כן, עדיין איננו בסוף תהליך הגאולה, עינינו מצפות להתגשמות כל חזון הנביאים, אבל האם זו סיבה שלא נודה להקב"ה על חסדיו המרובים שנהג עמנו עד עתה, משל למה הדבר דומה לאדם אשר היה חסר בית, חסר מזון. חסר מיטה, בא אדם נתן לו בית מזון ואוכל, אכן אמנם עדיין הבית לא היה מחובר לחשמל, גם החלונות עדיין לא היו אטומים לגמרי כך שחדרה בהם הרוח, ובכל זאת האם שורת הדין אינה מחייבת לאותו אדם להודות ולהלל ולשבח על מה שעשה לו עד עתה.

אף אנו כל ימי היותנו בגלות נתונים היינו למשיסה כל בית יעקב, כל עם וכל יחיד פרעו בנו פרעות כרצונם ועתה שבחסדי ה' המרובים ראינו עין בעין בשוב ה' את שיבת ציון על אדמתם. האם לא חייבים אנו להודות על העבר ולהתפלל על העתיד. כשם שעד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדך כך אל תטשנו ה' אלקינו לנצח, שגם האור בעז"ה יתחבר ואף הרוחות הנושבות יפסיקו לחדור. יודעים אנו כי משולה הגאולה כשחר, וכשם שהשחר מפציע קימעא קימעא, כך היא גאולתם של ישראל ובליל יום העצמאות יחדיו נאמר: מי שעשה נסים לאבותינו ולנו וגאלנו מעבדות לחרות הוא יגאלנו גאולה שלימה בקרוב אמן.

פנינים לפרשה

למה נסמכה פרשת שמיני לתזריע

בפרשת "שמיני" מביאה התורה רשימה מפורטת של בעלי-חיים טהורים, המותרים באכילה: וכנגד זה מובאת רשימה ארוכה של בהמות, עופות ושרצים, האסורים באכילה. פרשת "תזריע", הסמוכה לה, עוסקת בטומאות האדם: טומאת היולדת וטומאת הנגעים למיניהם.
חכמינו ז"ל עמדו על סמיכות-פרשיות זו ואמרו: כשם שיצירתו של אדם באה אחרי כל בהמה, חיה ועוף (במעשה בראשית) - כך תורתנו נתפרשה אחרי תורת בהמה, חיה ועוף (ויקרא רבה, י"ד).
רבי ישראל ליפקין מסלנט (אבי תנועת ה"מוסר" בליטא) הסביר, לפי דרכו, את הקשר בין פרשת "שמיני" - המסתיימת בפירוט המותר והאסור באכילה - לבין פרשת "תזריע", העוסקת בדיני נגעים: כבר אמרו חכמינו ז"ל, שהנגעים באים בעיקר בעוון לשון-הרע. ובכל זאת צא וראה, כיצד נוהגים המוני בני ישראל בעוון כבד זה! בשעה שרוב בני-האדם נזהרים באכילת מאכלות אסורים ובודקים בדיקה יתרה שלא יבלעו חלילה בפיהם תולעת קטנה שבקטנות - כלל וכלל אינם זהירים ב"זלילת" אנשים חיים, אותם הם לועסים בכל פה בהשמעת דברי רכילות ולשון-הרע, בלא כל נקיפת לב ומצפון...

כי תבאו אל ארץ כנען...
ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם (י"ד, ל"ד)

כותב כאן רש"י, על-פי ויקרא רבה: בשורה (טובה) היא להם (=לישראל), שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו אמוריים (תושבי ארץ כנען הקדומים) מטמוניות (=אוצרות) של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר: ועל-ידי הנגע נותץ הבית (כמפורט בפסוקים מ'-מ"ה) ומוצאן (=ומגלה את האוצרות).
מעירים על כך חכמי ישראל: המדרש כאן מלמדנו, שבארץ ישראל אף מראות הנגעים שמבחוץ צופנים תחתיהם "מטמוניות של זהב". מה שאין כן בחוץ-לארץ: שם מבריק לעינינו הזהב מבחוץ. אולם תחת הברק והזוהר החיצוניים מצויים לא מעט נגעים ופגעים, ושומר נפשו ירחק מהם...

וצוה הכהן ופנו את הבית (י"ד, ל"ו)

מפסוק זה למדים חז"ל (ערכין ט"ז, ע"א), שהנגעים באים על הגזל. וכך שנינו שם בברייתא: "הוא כינס ממון שאינו שלו - יבוא הכוהן ויפזר ממנו" (על--ידי פינוי הבית המנוגע).
הוסיף על כך רבי יהונתן אייבשיץ: כוון שנגעי-בתים באים בעוון גזילת רכוש הזולת, מורה הכוהן להוציא מן הבית המנוגע כל דבר מיטלטל. כתוצאה מכך יכולים בני-אדם להתבונהן בכל החפצים שהוצאו מן הבית, ולבדוק במו עיניהם אם לא מצוי שם דבר שנגזל מהם...

זאת תהיה תורת המצרע... והובא אל הכהן (י"ד, ב')

רבי יעקב קרנץ ("המגיד מדובנא") היה אומר בעניין זה: דרכם של רוב בני-אדם לזלזל בחטאי הלשון, כי אומרים בלבם: הרי לא עשיתי כל מעשה, והשמעתי רק דברים בעלמא! משום כך מצווה התורה, שהמצורע יובא אל הכוהן, והלה חותך את גורלו לשבט או לחסד באמירת מלה אחת: "טמא" או "טהור". כתוצאה מכך לומד כל אחד להעריך כראוי את הכוח העצום שיש למוצא פי האדם: וכבר אמר החכם מכל אדם: "מות וחיים ביד לשון" (משלי י"ח, כ"א).

סיפור לפרשה

"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
 
מדוע מקדמים פני הרך הנולד בברכת "ברוך הבא"?

במאורעות תרפ"ט (1929) נהרגו ונפצעו מאות מיהודי הארץ בידי פורעים ערביים, ביותר נפגעה אז הקהילה היהודית בעיר חברון. כשוך הפרעות נפוצה השמועה בקרב היישוב היהודי, שהשלטונות הבריטיים שיתפו פעולה עם הפורעים הערביים; בייחוד הצביעו על מר לוק, ששימש באותו זמן מזכיר ראשי של ממשלת-המנדט הבריטית, כמי שעודד את משנאי היישוב היהודי במעשי ההרג והביזה.

שעת קבלת-פנים רשמית, שערכו בימים ההם ראשי השלטון בארץ לנכבדי היישוב היהודי, הושיט מר לוק את ידו לרב הראשי, רבי אברהם יצחק הכוהן קוק. אולם הרב קוק השיב את ידו של המזכיר ריקם, באמרו בקול תקיף: איני לוחץ יד, המגואלת בדם יהודים!

תגובת הרב פשטה מיד בכל חוגי היישוב ועוררה רעש גדול. רבים שיבחו את התגובה הנזעמת והגאה של הרב הראשי; אך נמצאו מטיחי ביקורת כלפי הרב הנערץ, בעיקר מחשש שמר לוק עלול להתנקם ביישוב היהודי, הנתון במידה רבה לחסדו. וכל אימת שהרב הראשי הגיע למקום כלשהו, נוצרו מיד שתי כיתות יריבות, והיו מתנצחות זו עם זו בקולניות רבה בעד ונגד הרב.

סמוך לאותו זמן נזדמן הרב קוק לטקס של "ברית מילה", והנוכחים החלו מתווכחים בלהט רב בעניין תגובתו הנמרצת של הרב הראשי כלפי הנציג הבכיר של השלטון הנכרי דאז. כשראה זאת הרב, רמז למשמשו רבי מאיר דויד שוטלנד, שהיה יהודי פיקח ובר-אוריין, שיאמר משהו להשתקת הקהל הרועש.

מיד קם ר' מאיר דויד ממקומו ואמר בקול נמרץ: רבותי! עוד מעט יכניסו לכאן את הרך הנולד לקיים בו מצוות מילה, וכולנו נקדם פניו בקריאה: "ברוך הבא". בעניין זה שתי קושיות לי: ראשית, מדוע איננו מקדמים בברכת "ברוך הבא" חתן בר-מצווה או חתן הנכנס לחופה, שמבינים בלא ספק פשר ברכתנו; ודווקא לתינוק קודם שנימול או פונים בברכת "ברוך הבא"? ושנית, מדוע איננו נפרדים מן התינוק לאחר שנימול בברכת "ברוך היוצא"?

דממה הושלכה בקרב המסובים במקום, ור' מאיר דוד הוסיף ואמר: עתה איישב לכם בפשטות את הקושיות שהעליתי כאן. לצערנו ולבשתנו, מתפעלים היהודים מכל ערל ומשתדלים לכבדו בכל הזדמנות, לצורך ושלא לצורך. משום כך אנו קמים לכבוד התינוק, שעדיין לא נימול, ומקדמים אותו בברכת "ברוך הבא". אולם אחרי שהלה נימול ונכנס לכלל ישראל, שוב אין חולקים לו כבוד מיוחד - לא "ברוך הבא" ולא "ברוך היוצא"...

אותה שעה הבינו הנוכחים, שר' מאיר דוד מתכוון לתגובת חלק מן הציבור כלפי הרב הראשי, שלא התפעל ממעמדו של הגוי החשוב, והפגין בפומבי את סלידתו ומחאתו התנהגתו המבישה.

יש שואלין

אופי ימי הגאולה

שאלה:
ביחס לדברי הרב בעניין ימי הגאולה, מספר שאלות:
  1. ניסינו לחשוב על יישום הדברים בפועל. מה יהא על הילדים באותו זמן? הבעיה היא כאשר נמצאים במקום שקשה לארגן פעילות חינוכית מלאה לילדים - האם אין עדיפות בהליכה לצעדה לשם חיזוק הקשר לא"י על פני בטלה או על פני מנגל?
  2. מה צריך להיות היחס לגבי טקסים שמקיימים ביישובים, כאשר לא מדובר בטקס שכולו קדושה? האם להשתתף?

תשובה:
לשאלתך הראשונה: כמובן שיש עדיפות בהליכה לצעדה על פני בטלה או מנגל.
ולשאלה השניה: יש מקום להשתתף בטכסים שמקיימים בישובים דתייים שמאחדים את הצבור עם הכלל כולו. ויש בהם גם תוכן של קדושה.

 
מוצאי יום העצמאות

שאלה:
האם אפשר להמשיך את שמחת יום העצמאות במוסיקה וכדו’ גם במוצאי היום, או שמשקיעת החמה/צאת הכוכבים (?) חוזרים הדינים של ספירת העומר?

תשובה:
אם התחילו מבעוד יום אפשר להמשיך בלילה.

 
קידוש בליל יום העצמאות

שאלה:
שמעתי כי יש המקדשים על יין בליל יום העצמאות.
  1. האם הם נוהגים נכון?
  2. במידה וכן, מה נוסח הברכה הנאמרת?

תשובה:
מותר לשתות יין בליל יום העצמאות ולברך עליו ברכת הגפן, אך לא תיקנו קידוש וברכה נוספת של קידוש ביום זה.

 
עמידה בצפירה - הידמות למנהגי הגוים?

שאלה:
כל חיי עמדתי בצפירה. לאחרונה (יום העצמאות האחרון) יצא לי לשמוע מאנשים שאני לומד בסביבתם, שהם לא עומדים בצפירה בגלל כמה סיבות כמו הידמות למנהגי הגוים(שאין זה החמרה לפיהם, אלא מובן מאליו). הרגשתי התרעמות פנימית גדולה. פניתי לראש הכולל. קיבלתי את התשובה הנ"ל ותוספת שקצת הרגיעה אותי, שכן מה יותר טוב מלהמשיך ללמוד תורה בשביל אותן נשמות קדושות, ולא להפסיק בשביל איזה מנהג גוים שלא עוזר כלל וכלל לנשמה. יש לציין שהכולל בנוי רובו אם לא כולו מחוזרי בתשובה, בדיוק כמוני. אודה לרב אם יוכל ליישב את דעתי.

תשובה:
בודאי שתפילה ולימוד תורה מועילים לעילוי נשמת הנופלים. אך מאחר שהעמידה המשותפת של כל הציבור ביחד לזכרם היא כבוד הנופלים מן הנכון לכבד את זכרם של מי מסר נפשו על עם ישראל. זה דומה ללויה שמלווים את הנפטר וזה כבודו. וכיון שחלק מהנופלים לפני נפילתם ראו בזה יחס נכון לנופלים וכך שמעתי מבחור אחד שראה בזה כבוד הנופלים ואתר כך אותו בחור עצמו נהרג. מן הנכון לכבדם. כמובן באותו הזמן יש לומר תהילים או תפילה לזכרם. איני מכיר מה עושים הגויים ולא ידוע לי שזה מנהגם. לפיכך איני מוצא סיבה לפרוש מהציבור המכבד את זכר הנופלים.

 
יום העצמאות ויום הזיכרון


שאלה:
מדוע יום הזיכרון לחללי צה"ל צמוד ליום העצמאות?

תשובה:
תקומת מדינת ישראל עלתה בהרבה קורבנות. הרבה חיילים מסרו את נפשם על עם ישראל ועל ארץ ישראל. בעזרת ד' ובזכות מסירותם קמה ומתקיימת מדינת ישראל ועל כן מן הנכון עשתה מדינת ישראל שקבעה יום זכרון ותפילה לעילוי נשמתם והיום המתאים הוא ערב יום העצמאות לבטא את ההכרה שאנו מכירים שבזכותם קמה ומתקיימת המדינה.

רמזים ליום העצמאות

ימי ספירת העומר
ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים, על נושא זה דרש בעל קול ישועה ר' יוסף הסופר בשבת תרכו, ימי הספירה איפה הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם רגישים יותר להתדבקות בקליפות הטומאה, כי כלל ידוע הוא שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להפגע ע"י הסטרא אחרא שיונקת את תינתנה רק מהקדושה, וזהו הטעם שבימי הספירה צריך להזהר יותר מפגע עם חברותא רעה ומרברי סכנה. זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר (ה' אייר, יום העצמאות) ויום הארבעים ושניים בעומר (כ"ז אייר) כידוע ליודעי ח"ן ועובדת היסטורית מופלאה היא שתלמידי הגר"א ביום העשרים בעומר בזמן תחילת פעולתם ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב אותה שנה הניחו את היסוד של בית מדרש אליהו על שם רבנו הגר"א בירושלים. ראו ברוח קדשם שנפתח חלון הראשון במחיצה הברזל להחזרת החבור של זכות אבות שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה להנחת יסוד למפעלי קדושת שונים בירושלים.
[דרשות ר' יוסף הסופר, תרכ"ו]

בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה', למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם, ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ונפש.
[פירוש חמש מגילות להרב דון יוסף ב"ר דוד אבן יחייא ז"ל מגולי ספרד, דף קו, א, בולונייא, שנת רפ"ח]

אדם-אדם, דוד משיח מאדם עד דוד - 2854 שנה. מדוד עד תש"ח-2854 שנה.
[ר' יוסף קרול, שירת ישראל, לונדון]

בשנת היובל הזאת תשבו (=תש"ח) איש אל אחוזתו"
בקול התור פרק א אות ט: שאלתי את פי רבנו (הגר"א) אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ-ישראל, כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו. אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של ששים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים, ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"י חז"ל (שבת פח) בפסוק זה נכלל המספר ששים רבוא.

והנה בשנת תש"ח כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא יהודים זכינו לקום המדינה. ובשנת תשכ"ז כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא גברים בני עשרים ומעלה, זכינו להנסים של ששת ימי המלחמה, ולעיל פ"ג אות המדף מא הבאתי גירסא נפלאה בילקוט שמעוני שכן מפורש בגמרא סנהדרין שכניסתן לארץ בימות המשיח בששים רבוא כמו יציאתן ממצרים וכמו שששים רבוא יציאתן ממצרים הכוונה לגברים בני עשרים ומעלה כן המונה בשיבתם לציון, וכן מן הראיה שהביא מגמ' שבת הרי מדבר מששים רבוא גברים למעלה מעשרים.
[מבוא ל"קול התור" עמ' תמב'-תמג]

ובחזון דניאל נאמר: ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש (ח, יד).
ועתה צא וחשוב: נבואתו היתה בבבל בתחלת הבית השני, והנה הבית השני עמד ארבע מאות ועשרים שנה, ומחורבנו עד שנת ה'תש"ח עברו אלף ושמונה מאות ושמונים שנה, והרי הן יחד אלפים ושלש מאות. ונצדק קדש - ישראל שנקראו קדש נצדקו בעמים להחזיר להם את נחלתם, ארץ קדש.
[סידור ענק החיים]

אייר - בו 1הושיעם הקב"ה מיד עמלק, שנאמר (שמות יז, יג) ויחלוש יהושע את עמלק.
[אגדת אסתר ג, ו]

ה' אייר מתחילה ההכנה לקבלת התורה בשבועות.
[עיין פרי חדש וחק-יעקב ושו"ע הגר"ז או"ח סי' תכט]

לפי סימני אתב"ש קשורים תאריכים שונים בימי הפסח. א"ת - א' של פסח הוא היום בו חל תשעה באב; ב"ש - ב' של פסח הוא היום בו חל שבועות; ג"ר - ג' של פסח בו חל ראש השנה; ד"ק - ד' של פסח בו חלה קריאת התורה ושמחת תורה; ה"ץ - ה' של פסח בו חל צום-כפור; ו"פ-ו' של פסח בו חל פורים שעבר.
לשביעי של פסח לא היה בן זוג, עד קביעת יום העצמאות בה' אייר שהוא חל תמיד ביום שבו חל שביעי של פסח - ז"ע: שביעי - עצמאות.
 
[ר' רפאל פלטנר]
 
בלילי שביעי של פסח עברו ישראל את ים-סוף. שביעי של פסח הוא ראש-השנה למסירות-נפש. כשהודיע משה רבינו ע"ה את מאמר השי"ת "דבר אל בני ישראל ויסעו", מיד קפץ נחשון בן עמינדב לתוך הים בכח של מסירות נפש.
 
[אדמו"ר בעל "צמח-צדק" זצ"ל, לקוטי-דבורים של אדמו"ר מליובוויטש ז"ל, פסח ה'תשי"ג, עמ' עט]
כל הזכויות שמורות על התמונות והתוכן באתר זה. אין לעשות שימוש בתוכן ו/או בתמונות ללא אישור מפורש בכתב מבעלי האתר

בניית אתרים