Skip to Content

תקצירי התמחות תנ”ך

מבוא למקרא

הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים בסיסיים על ספרות המקרא (הקאנוניזציה, הגניזה הקהירית, מגילות קומראן, המסורה, כתר ארם צובא, התרגומים וכו’).
הסטודנטים יכירו את מבנהו של התנ”ך, את סוגי הספרים לתקופותיהם ואת זהותם של הספרים שנחלקו לגביהם אם יש לכלול אותם בתוך כ”ד ספרי התנ”ך.
הסטודנטים יכירו את הכלים לדיון בסוגיות לשון ונוסח, באמצעות היכרות עם המסורה, עם כתבי היד העתיקים ועם תרגומיו של ספר התנ”ך.

 

הסיפור המקראי

בקורס זה יילמדו סוגיות נבחרות מהסיפור המקראי. נתמקד בסיפורים העוסקות בענייני הגות ומחשבה ובסוגיות העוסקות במערכות בין אישיות. כמו כן נעסוק בדרכי עיצובו של הסיפור המקראי נעזר בניתוחים ספרותיים בעזרת ה”קריאה הצמודה”. הסטודנט יכיר מושגי יסוד, מונחים בחקר הסיפור המקראי, וידע לדלות מסרים חינוכיים ואמוניים מתוך הסוגיות הנלמדות.

 

רצף וזמן במקרא

בהתבסס על העובדה שרצף הכתובים נועד ללמד את ההתגלות האלוקית לעם ישראל, יש משום ההנחה שרצף האירועים אינו כרונולוגי בהכרח. יתירה על כך, יש בו הרחבת אירועים על חשבון קיצור בסיפור הריאלי. הנחת הקורס היא שהמורה נדרש לעמוד על מכלול הכתוב בתורה – הן בבדיקת ציר הזמן והמקום והן בהדגשים הרעיוניים כפי שכוונו בלשון הכתובים. הסטודנטים יאתרו פרטים בסיפור ההיסטורי אליבא חז”ל (באמצעות השלמת פערים ומדרשי סמוכים), הם יזהו את המוקדים הרעיוניים כפי שנמסרו דרך מבנה הכתובים (בפירוט, בהארכה לשונית), ינתחו את הרעיונות העיקריים ברצף הכתובים ויפענחו שיטות פרשניות של סמיכות פרשיות. הקורס יקנה דרכי הוראה של היבט הזמן והמקום ברצף הכתובים ויטפח את השימוש במאגרי המידע הרלוונטיים בתחום.

 

טעמי המקרא כאמצעי פרשני

הקורס יעסוק בהכרת סימני הטעמים (צורותיהם, שמותיהם), התהוות הטעמים, בהירארכיה של הטעמים המפסיקים (קיסרים, מלכים, משניים ושלישים) ובהמרות של הטעמים. נשלב במהלך הקורס קריאה מוטעמת המבוססת על פיסוק הטעמים (נעזר בעזרים אורקוליים כגון:  קבצי קול – הקלטות של קטעים מובחרים מהמקרא, מצגות על טעמי המקרא, על כתר ארם צובה ועל מגילות קומראן). נעסוק ביחס הפרשנות לטעמי המקרא תוך עיון  בפסוקים בהם קיימת מחלוקת פרשנית, המבוססת על פיסוק הטעמים שבמקרא. נדרש לחלוקה “קווית” של פסוקים נבחרים עפ”י שיטתו של מיכאל פרלמן ז”ל. נכיר מחקרים עדכניים העוסקים בחקר טעמי המקרא כאמצעי פרשני ודידקטי.

 

הדרכה ביבליוגרפית

הקורס נועד לכוון את הסטודנטים לקראת לימוד עצמאי במקרא, עיון מושכל בפרשנות, ובהגות היהודית. נפנה את הסטודנטים לגופי ידע שונים באופן שיאפשר להם התמצאות כללית. עליהם יהיה “לשוטט” בין מדפי הספריות ומאגרי המידע ולקיים דיון מונחה במקורות. הסטודנטים יכירו את ספרי היסוד בלימודי התנ”ך, בספרות הקלאסית והימי ביניימית. כמו כן נתמקד בהגדרת שאלת מחקר טובה, וכיצד עושים שימוש נבון ומושכל בספרות המחקרית הענפה. הסטודנטים יתנסו ויתרגלו רישום ביבליוגרפי של מקורות חז”ל ומקורות מחקריים לצורך כתיבת עבודת המחקר שלהם.

 

ממשפחה לעם (הפרשיות הסיפוריות בספרי בראשית ושמות)

הקורס “ממשפחה לעם” יתייחס לימי הראשית של עם ישראל, מבחירת אברהם אבי האומה עד שנות השעבוד והשחרור להיותו אומה ריבונית. מרכיבי הקורס יכללו היבטים שונים: המרכיב ההיסטורי (בספרות המסורתית ובמחקר המודרני), המרכיב הסיפורי (שחוצה את הספרים בראשית-שמות), ההיבט הפרשני (פרשני הפשט ופרשנות פנים-מקראית). הקורס יונחה בתפיסה פדגוגית חדשנית אשר מביאה לשינוי מהותי בלמידה. תכנית הקורס תועשר בחומרי מקור ובהרצאות מומחים מצולמות.  במשימות הקורס תבאנה לידי ביטוי חשיבה ופדגוגיה מתקדמת.

 

פרשיות הלכתיות בספר שמות

הקורס יעסוק בפרשיות ההלכתיות המשולבות בתוך החטיבות הסיפוריות בספר שמות תוך כדי הצגת המופעים המקבילים של אותה מצווה בספרי במדבר, ויקרא ודברים, כמצווה מבוארת שבה היבטים נוספים מודגשים (חוקת הפסח, מצוות פדיון הבן, מצוות תפילין, מצוות פטר חמור, עשרת הדברות) פרשת משפטים (דיני עבד עברי ואמה עבריה, דיני נזיקין, ארבעת השומרים, דיני מלווה ולווה, דיני הדיינים, דיני הגר ושלושת הרגלים). הלימוד ילווה בפרשנות חז”ל ובפסיקה ההלכתית החל ברמב”ם וכלה בשו”ת בני דורנו.

 

עיונים בספר ויקרא

הקורס יעסוק בתוכנו ובמבנהו של ספר ויקרא.  הסטודנט יכיר את המסגרת הכוהנית: תורת הקרבנות, ההוראות האדמיניסטרטיביות בקשר להכנת הקרבן ואופן צריכתו, חינוך והכשרת הכוהנים לתפקידם, אחריותם הציבורית, חובותיהם וזכויותיהם. הסטודנט יבין את המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית, את חוקי הקדושה המיוחדים לכוהנים, את פרשת המאכלות האסורים ואת חוקי המועדות.

 

עיונים בספר במדבר

הקורס יעסוק בהבנת מבנהו ועיצובו המיוחד של ספר במדבר, במסגרת הכרונולוגית שלו, בחטיבות הסיפוריות ובחטיבת המצוות. הסטודנט ירכוש כלים לניתוח ספרותי של הפרשיות הסיפוריות, וכלים להבנת פרשנות המקttרא. כמו כן הסטודנט יכיר את מוסדות הפולחן וההנהגה שהתפתחו אז בישראל.

 

עיונים בספר דברים

הסטודנט יכיר את תוכנו הכללי של הספר ואת צורתו הספרותית. ייערך דיון מקיף בנושא אחדותו של הספר וניתוח הברית בערבות מואב. יוצגו מחקרים סביב ספר דברים בקורפוס של החומש, ויידון היחס שבין ספר דברים לבין “ספר הברית”, ובין ספר דברים והאסכולה הכוהנית בספר. תודגש ראיית הספר כמקור השראה לעם ישראל בנושאים רבים כמו: ירושת הארץ, בחירת עם ישראל, הרפורמה הדתית של יאשיהו והמונח “ספר תורה” בספר דברים.

 

הורשה וירושה (ספרי יהושע שופטים)

הקורס “הורשה וירושה” ידון ב- 300 השנים הראשונות להתנחלות בארץ כנען כמובא בספרי יהושע ושופטים. מרכיבי הקורס יכללו היבטים שונים: היסטוריים (חקר תקופת ההתנחלות), ספרותיים (הסיפור המקראי ועריכת העובדות ההיסטוריות בספרי יהושע-שופטים), הגותיים (כמו הדילמה של שיטת השיפוט לעומת המלכות), ופרשניים (פרשני הפשט והעת החדשה). הקורס ייערך בפדגוגיה חדשנית, שתביא את הסטודנטים להוראה מיטבית בכיתה. תכנית הקורס תועשר בחומרי מקור והרצאות מומחים מצולמות.

 

היות מלך (שמואל א-ב)

הקורס “היות מלך” יעסוק במלכות ישראל – שורשיה, סיבותיה והופעתה מימי שאול ועד מלכות דוד. במסגרת הקורס יילמדו ספרי שמואל א-ב בהקבלה לספר דברי הימים. הקורס יכלול היבטים היסטוריים, ספרותיים, הגותיים (עפ”י ספרות חז”ל, פרשנות ימי הביניים והוגי העת החדשה). תכנית הקורס תהיה מגוונת ותכלול סרטונים והתנסויות אחרות.

 

מקדש מלך (מלכים א-ב)

הקורס “מקדש מלך” יעסוק במלכי יהודה וישראל. מימי שלמה ופילוג הממלכה עד גלות עשרת השבטים וחורבן בית המקדש הראשון. במסגרת הקורס יילמדו ספרי מלכים א-ב בהקבלה לספר דברי הימים ופרשיות מקבילות בנבואות ישעיהו וירמיהו. הקורס יכלול היבטים היסטוריים ופרשנות (חז”ל, פרשני ימי הביניים והעת החדשה). תכנית הקורס תכלול סרטונים והתנסויות בהתאם למתווה הפדגוגיה החדשנית בהוראת תנ”ך.

 

מגילות אסתר ורות

הקורס עוסק בשתי המגילות ה”סיפוריות”, שגיבוריהן העיקריים הן נשים – רות ואסתר. נעסוק במאפיינים הלשוניים, הסגנוניים והספרותיים של הספרים, ונראה כיצד היבטים אלו משליכים על שאלת זמן החיבור והמחלוקות הקיימות במחקר לגבי שאלה זו. כמו כן, נעסוק בניתוח הדמויות, ונדגים כיצד אופיין של הדמויות משקף את האידאולוגיה של כל אחד מן הספרים. העיון במגילת רות ישמש גם בסיס לדיון בחוקים הסוציאליים של המקרא, בעוד העיון באסתר ישמש בסיס לדיון בתפקידו של ההומור במקרא ובחיי הכלל והפרט. לבסוף, נעסוק בהיבטים הפמיניסטיים המשותפים לשני הספרים.

 

מגילת שיר השירים

מגילת שיר השירים נמצאה בין אותם ספרים שגרמו למחלוקת בקשר להכללתם בקאנון המקודש של כ”ד הספרים. במהלך לימוד המגילה נעסוק בטקסט כפשוטו הכולל ארבעה שירים המתארים מערכת יחסים מורכבת בין הדוד לרעיה. ארבעת השירים מצטרפים לרצף עלילתי של השלבים השונים בהתפתחות הקשר ביניהם. במקביל נלמד את הפירוש האלגורי של המגילה על פי חז”ל והמפרשים המייחסים את סיפור העלילה לתקופות היסטוריות שונות בקשר שבין עם ישראל לקב”ה. נתייחס לסגנון הכתיבה המיוחד המהווה לבוש חיצוני לרעיונות ולמשמעויות פנימיות עמוקות.

 

מגילות קהלת ואיכה

הקורס עוסק בשני ספרים מקראיים שהם “טעונים” מאוד מבחינת הסוגיות התיאולוגיות, המחשבתיות והקיומיות העולות מהם – קהלת ואיכה. לעיון שלושה הדגשים עיקריים: הרקע ההיסטורי והתרבותי של הספרים, המאפיינים הספרותיים שלהם, ועולם המחשבה המשתקפת בהם. הרקע ההיסטורי והתרבותי יידון בעיקר במבוא. המאפיינים הספרותיים יידונו באופן כללי במבוא וביתר פירוט תוך כדי עיון בטקסטים נבחרים. הדיון בסוגיות המחשבתיות יסתמך ויסתייע בפרשנות הפשט הקלאסית, ובמידה פחותה יותר גם במחקר המודרני.

 

נבואות ירמיהו

הקורס יעסוק בהבנת האירועים החשובים בתולדות עם ישראל בתקופת מלכי יהודה, תוך שימת דגש על חמשת מלכי יהודה האחרונים. לשם כך יילמדו סוגיות נבחרות מספר ירמיהו (עם מקבילותיהן). נתמקד בעיקר בסוגיות העוסקות בעימותים וקונפליקטים בתולדות ישראל הקשורים למלכי יהודה האחרונים הכוללים ענייני הגות ומחשבה (בעזרת חוברת מקורות הנלווית לקורס). כמו כן נעסוק בשאלות הנוגעות במוסד ‘המלוכה בישראל’ בדגש על ‘מלכות יהודה’. נדון במעבר בין מלוכה לגלות במקורות חז”ל (מדרשים ופרשנות מסורתית) ובמחקר המודרני. נחשוף את המגמה של נבואות ירמיהו תוך שימוש בדרכי הניתוח של הסיפור המקראי, ובחינת העיצוב האומנותי של ספרות הנבואה, הלימוד ייעשה באמצעות ‘הקריאה הצמודה’ של הטקסט. נעמוד על מבנה הספר ונצביע על המסרים והשקפות העולם הגלומות בו.

 

נבואות ישעיהו

במהלך הקורס הסטודנט יכיר את הנביא ישעיהו כנביא מוכיח בשער וכנביא מנחם. הוא יבין את הרקע ההיסטורי של נבואותיו ואת סגנונו הייחודי, מהי תפיסת הצדק החברתי שלו ומה היו יחסיו עם מלכי יהודה.

 

נבואות יחזקאל

קורס זה עוסק בספרו של נביא הגולה יחזקאל. במסגרת הקורס נבחן את המציאות הייחודית עמה התמודד הנביא יחזקאל בהיותו חלק מקהילת הגולים מיהודה לבבל.  במסגרת זו ננסה לשרטט את יחסיו של יחזקאל עם שני המרכזים של אנשי יהודה – זה שבארץ ישראל וזה שבבבל ומה הייתה שליחותו הנבואית. עוד נבחן את נבואותיו ואת חזיונות הגאולה העתידה שבספר יחזקאל תוך התמקדות בהיבטים מדיניים, דתיים וחברתיים שונים.

 

חגי זכריה מלאכי

במהלך הקורס הסטודנט יכיר את הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי להבנת תהליכי הגלות והגאולה כפי שבאים לידי ביטוי בנביאי החורבן ושיבת ציון ובספרי עזרא ונחמיה. הסטודנט יבין את האתגרים שעמדו בפני נביאי בית שני – חגי, זכריה ומלאכי ואת המסרים העולים מדבריהם. כמו כן הסטודנטית נעמוד על הדומה והשונה בין אתגרי שיבת ציון המקראית לבין אתגרי שיבת ציון המודרנית במאה העשרים.

 

הושע ויואל

 

עמוס ומיכה

 

ספרי עזרא ונחמיה

הקורס יעסוק במעבר מהגלות בת שבעים השנים לשיבת ציון. הסטודנטים יכירו את התקופה ואת האישים שפעלו אז. הסטודנטים יבינו את הבעיות שעמדו בפני העולים וכיצד הם התמודדו איתן (הצלחות וכישלונות). הסטודנטים ידעו מה היו המגמות הלאומיות והרוחניות בקרב בעם, ומה הייתה המשמעות הרוחנית של בנין בית שני.

 

מזמורי תהלים

הקורס יעסוק בניתוח המזמורים ובהבנת הרעיונות והמסרים המובאים בספר תהילים. הסטודנט יבין את מבנה הספר ואת המסרים ההיסטוריים והמוסריים שבספר. הלימוד יתמקד בחטיבת שירי המעלות ובמזמורים נבחרים העוסקים באירועים היסטוריים.

 

ספר משלי

הקורס יעסוק בהבנת הרעיונות והמסרים המובאים בספר משלי כחלק מספרות החכמה. הלימוד יקיף נושאים שונים כמו: האישה הזרה, אשת החיל, בעלי חיים ועולם הטבע.

 

ספר איוב

 

פרשנותו של רש”י לתורה

הקורס יפגיש את הלומדים עם סוגיות מרכזיות בפרשנותו של רש”י. נזהה את מקורותיו של רש”י אותם הוא שיבץ בפירושו, נדון במקצת בשיקולי הדעת שהביאו לנוסח פירושו, אגב ניתוח מושגי הפשט והדרש. מיומנות הלימוד בקורס תכוון לבדיקת יסודות שיטתיים בפירושו של רש”י והבנת דרכי המתודולוגיה  הפרשנית של רש”י, ובעיקר מושגי הפשט והדרש. הקורס יקנה לסטודנטים אסטרטגיות הוראה בפרשנות רש”י.

 

פרשנותו של רמב”ן לתורה

בהתחשב בעובדה שר’ משה בן נחמן (רמב”ן, 1200 – 1274) עמד בצומת דרכים מרכזי בימי הביניים, יש ללמוד את פירושו באספקלריה פרשנית היסטורית: הפולמוס הפנים יהודי על לימודי המדעים, והוויכוחים הבין-דתיים עם הנוצרים. מבחינה פרשנית נחשב רמב”ן לממזג הגדול ביותר שקם לעם היהודי, ומבחינה ציבורית כמנהיג שעמד על משמרת הקהל יגע הגלות. עמדותיו השונות שוקעו בפירושיו לתורה ולאיוב, באמצעותם נבחן את מורכבות היסודות הפרשנים. במהלך הקורס נכיר את תולדות חייו, נעמוד על מרכיבים קבועים בפירושו, נבחן יסודות פילולוגיים בפרשנותו, נשווה בין רמב”ן לקודמיו ונכיר את יחידת הלימוד החמישית בתכנית הלימודים בתנ”ך.

 

פרשנותו של רשב”ם לתורה

במוקד הקורס תעמוד פרשנותו של רשב”ם למקרא, על מאפייניה הייחודיים. במסגרת הקורס נכיר את רשב”ם על רקע סביבתו וזמנו ונראה כיצד אלו עיצבו מרכיבים מרכזיים בפרשנותו למקרא.

 

האגדה כמפרשת המקרא

מדרשי חז”ל מורכבים משתי קבוצות עיקריות: מדרשי הלכה שעוסקים בחקר המצוות והדינים, ומדרשי האגדה שהם כל אותם מדרשי תנאים שאינם עוסקים בפרשיות ההלכתיות שבתורה. מדרשי האגדה מתחלקים גם הם לשתי קבוצות: אגדה הנזקקת למקרא (שעוסקת בפרשנות פסוקי המקרא, ואגדות היסטוריות העוסקות בתיאור מעשיהם של תנאים ואמוראים בתקופת החורבן ואחריו (עד עריכת התלמודים וקבצי המדרשים למיניהם). הקורס יחשוף את הסטודנטים לתפקידו הפרשני של  מדרש האגדה, את אופיו ואת מגמותיו. הקורס יעסוק ברובו במדרשי האגדה בכמה סוגיות מהתורה (בראשית ובמדבר), ומנביאים ראשונים (שופטים), אך גם ידגים פרשנות הלכתית (פרשת ציצית). הסטודנטים ילמדו את העקרונות שעומדים בבסיס פרשנותם של חז”ל וינסו לחשוף את המגמות שעמדו בבסיס אותה פרשנות.

 

ערכים חינוכיים בפרשנות המקרא

התנ”ך מהווה אחד מהמרכיבים היסודיים והראשוניים של הכינון היהודי, התרבותי, והלאומי. בתוקף היותו כתב אמנה משותף, התנ”ך העמיד בפני המעיין דיון בערכים חינוכיים, אשר הובילו לשיח ממושך דורות רבים. מורשת חינוכית זו עומדת בבסיס הקורס והיא תיבחן בהיבטים פרשניים, כפי שבאים לידי ביטוי באומדנים פרשניים מקצועיים. נתעמק בסיפור המקראי על פי תבחיני ‘פשט המקראות’, נאתר את נקודות המבט הפרשניות באותן סוגיות, ננתח את הגישות הערכיות ונכיל את היסוד הפרשני לכדי מערכת מושגית לכידה.

 

סיורים – “ארץ מקרא” (סוגיות בגיאוגרפיה היסטורית וארכיאולוגיה של תקופת המקרא)

במהלך הקורס הסטודנטים יסיירו ויכירו את התנאים הגיאוגרפיים של ארץ ישראל ומתוך כך יבינו כיצד התמודדו תושבי הארץ עם הבעיות שנגרמו כתוצאה מהתנאים הסביבתיים. הסטודנטים יתוודעו למחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ ישראל בימי המקרא, ויכירו את תרומתן של הכתובות העתיקות להבנת אירועי המקרא.

 

הנוף והטבע של ארץ ישראל בתקופת המקרא

במהלך הקורס הסטודנט ילמד על התנאים הטבעיים של ארץ ישראל והשפעתם על התנהלות האדם בעת העתיקה. הסטודנט יכיר שיטות ומקורות קדומים להבנת האקלים בעת העתיקה, אומדני אוכלוסין, חקלאות קדומה וגידולי א”י. הסטודנט ילמד על בעלי חיים שהיה להם ערך להתנהלות האדם בעת העתיקה, וינתח את המידע על המערכת הכלכלית בממלכות יהודה וישראל בתקופת המלוכה.

 

מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא

הבנת התנ”ך מחייבת ידיעת ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה התיכונה ועד סוף תקופת הברזל.  הקורס יעסוק במבוא כללי לארכאולוגיה של ארץ ישראל, ויעמיק בהכרה והבנה של מקורות כתובים שונים המספרים את ההיסטוריה של ארץ ישראל. במהלך השיעורים ננסה לשלב את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי של התקופות השונות עם סיפורי המקרא, וייעשה ניסיון לפתרון הסתירות בין שני תחומים אלה.  תינתן סקירה מקיפה על התפתחות הארכיטקטורה הקדומה, התפתחות הכתב, התפתחות כלי החרס במהלך ההיסטוריה הקדומה, סוגים שונים של קבורה, בנייה, ביצורים וכד’ בתקופות שונות ונושאים נוספים המשיקים לארכאולוגיה הקדומה. הלימוד ייעשה תוך סקירה היסטורית והשוואה (או סתירה) למהלך הכרונולוגי המוצג במקרא. בעקבות המגמה של חוקרים להטלת ספק באמת ההיסטורית במקרא, נשתדל להתייחס בקורס זה למספר היבטים הקשורים לפרשנויות שונות לממצאים ארכיאולוגיים. אין בשיעור זה מגמה להפוך את הסטודנט לארכיאולוג בזעיר אנפין, אלא להעביר ולהבהיר ממצאים שונים, כדי שיוכל בעתיד להבין מושגים ארכיאולוגיים ולהבין תפיסה ארכיאולוגית של תקופת המקרא.

 

ירושלים במקרא ובספרות חז”ל

העיר ירושלים מצויה במוקד הווייתנו היהודית והישראלית כעיר הקדש וכעיר בירה. מעמדה של ירושלים נעוץ בעברה העשיר. בקורס זה נעמוד על הזיקה של עם ישראל לירושלים בזמנים שונים. נבחן מתי מומשה הזיקה ובני ישראל נאחזו בה והתיישבו בה? מהם התהליכים שהובילו לביסוס מעמדה המרכזי של ירושלים בתקופת המקרא ובתקופה הבתר-מקראית? וכיצד נתפסה העיר ירושלים בעם בטרם התיישבו בה בני ישראל  ולאחר עזיבתם אותה.

 

פרקי אליהו ואלישע

הקורס יעסוק בהכרת דמותם של אליהו הנביא ותלמידו אלישע. נעסוק בניתוח אישיותם המורכבת, מערכת פעולותיהם והניסים הרבים שחוללו. נעמוד על השווה והשונה ביניהם וננסה לענות על השאלה: באיזו מידה הנביא מופיע כשליח ה’ וממלא אחר דברו ובאיזו מידה הוא פועל על דעת עצמו. נבדוק את מערכת היחסים בין מוסד המלוכה לנביאים, את מקומם של הסיפורים הנבואיים, את התקופה בה חי הנביא והשפעותיה. כמו כן נציין כמה מן הבעיות התיאולוגיות הנובעות מנבואותם.

 

אליהו במקרא ובאגדה

בקורס זה יילמדו הפרקים העוסקים בסיפורי אליהו בספר מלכים ובמקבילותיהם בספר דברי הימים.  תיבחן מערכת היחסים בין נביא ומלך במקרא, ובמיוחד מערכת היחסים ששררה בין אחאב לאליהו. הלימוד יתמקד במגמת הסיפורים תוך שימוש בעיצוב האומנותי ובדרכי הניתוח של הסיפור המקראי. הקורס יוקדש לבחינת המסרים העולים מהכתוב באמצעות ה’קריאה הצמודה’, ובפרשנות המסורתית והמודרנית. במהלך הקורס נצביע על השקפות העולם העולים מהסיפורים השונים ע”י יישום שיטת המחקר המאחדת תוכן וצורה (אינטרפרטציה כוליית).

 

החי והצומח במקרא

הקורס יעסוק בהכרת החי והצומח המתוארים בתנ”ך והשתקפותם בעיני חז”ל. הסטודנטים ידונו בהיבטים המוסריים והמחשבתיים של החי והצומח כפי שהתנ”ך וחז”ל מתארים אותם (התנין, הנחש, החמור, הסוס, הנשר, האריה, השור, הכלב וחיות המרכבה. שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל והאשל, עצי השיטים והרותם). נציג מחקרים עכשוויים העוסקים באותם נושאים כמו מחקריהם של נוגה הראובני ויהודה פליקס שעסקו בחקר החי והצומח של ארץ ישראל.

 

נשים עלומות שם במקרא

במהלך הקורס הסטודנטים ייחשפו לתפקידן של  נשים עלומות שם במקרא, אשר פעלו כדמויות משניות לצדם של דמויות ראשיות. הנשים הללו, בין אם הן הוצגו כדמויות שליליות או חיוביות, הן מאופיינות בדרכי פעולתן ובתרומתן הרבה לקידום העלילה ולהארת הדמות הראשית שלצדה הן פעלו.  ננתח את הדמויות עפ”י מעשיהן, דיבורן ומחשבותיהן כמתואר בכתוב, וכפי שמדרשי  האגדה מציגים אותן. הסטודנטים  ינתחו את המרכיבים והמאפיינים שנוספו או השתנו  במדרש, וינסו לחשוף את המגמות שעמדו בבסיס אותה פרשנות.

 

המשכן וכליו

הקמת המשכן הייתה לגורם מכונן לעם ישראל. היבטים חברתיים, משפחתיים ואישיים כוננו עצמם על פיו. נסיבות ציווי המשכן, תיאור הקמתו, והמציאות שהתחדשה סביבו תוארו בשלושה חומשים: שמות-ויקרא-במדבר. הסטודנטים יכירו את פרקי המשכן וכליו, יעמדו על ההשלכות החברתיות של הקמת המשכן ויכירו את שגרת החיים במשכן. הסטודנטים ינתחו ויבינו את לשון פרקי המשכן ויאפיינו את  עולמות השיח הפרשניים שעוסקים במשכן. יסודות הקורס וניהולו יעקבו אחר דרכו של ד”ר שמחה פישר ז”ל, בעיצוב הסביבה הלימודית של הוראת פרקי תנ”ך ועל כן הסטודנטים ייצגו את המשכן וכליו בדגם מוקטן, ויבנו מוזיאון דינמי ללימוד והוראת הנושא.

 

בקש שלום ורדפהו – מלחמה ושלום במקרא

בקורס זה יילמדו סוגיות נבחרות מסיפורי המקרא העוסקות במלחמה ושלום. נכיר את הגישות העקרוניות לנושא ‘מלחמה ושלום במקרא’ בהתאם לפרשנות המסורתית ולפרשנות החדשה. הלימוד יעסוק גם בשאלות אקטואליות בענייני צבא וביטחון והסכמי שלום, תוך התמקדות במלחמות מתקופת כיבוש הארץ כגון: מלחמת יהושע בעי (יהושע ז-ח), מלחמת גדעון במדיינים (שופטים ו-ח), מלחמות אחאב בארמים (מלכים א, כ-כב) ועוד. כמו כן יובלטו חוזי שלום אחדים מן המקרא ומן המזרח הקדום. הלימוד יתמקד במגמתם העיקרית של הסיפורים תוך שימוש בדרכי הניתוח של הסיפור המקראי. במסגרת הלימוד נתוודע לדרכי לחימה ולתנאי השלום בזמן הנדון לאור המקורות המקראיים, ובהשוואה למקורות האפיגרפיים והארכיאולוגים בני התקופה.

 

התנ”ך בראי האומנות

קסמו של ספר הספרים הותיר את רושמו על יוצרים שונים: ערש הספרות העברית מזוהה עם תכני התנ”ך, אומנות הציור (והצילום) שיקפו את רוח התנ”ך, ותרבות המוסיקה הדהדה את לשונו. מערכת החינוך מטפחת תהליכים אישיים ותרבותיים, באופן שמעודדת את החשיבה והערכיות. ייצוגי האומנות מהווים בסיס יצוק לשיח חינוכי זה. קורס זה יצביע על ייצוגי התנ”ך באומנות, ויקנה את יסודות ההוראה מטפחת החשיבה ומעודדת חינוך אישי. הסטודנטים יכירו מכלול יצירות העוסקות בתכנים מקראיים. ייערך דיון סביב היצירות על פי הטיפולוגיה ובדיקת הפרשנות שבה. נטפח ונעודד את הפרשנות היוצרת ונעודד היכרות עם מוזיאונים וירטואליים/ואתרי אומנות.

 

סמינריון מחקרי בתנ”ך

הנחת היסוד של הקורס היא פיתוח אוריינטציה מחקרית אצל הסטודנטים שכבר נחשפו לתחומי הידע הרבים והשונים במהלך לימודיהם. תהליך חשיפתם למחקר האקדמי דורש קיום תהליך של קריאה ביקורתית בוגרת מתוך רגישות רבה ביותר לקדושת החומרים הנחקרים.  בפני הסטודנטים יוצב היעד של תכנון וביצוע מחקר בנושאים המתאימים להכשרתם, ואשר ייבחרו על פי מידת התאמתם לרמה אקדמית נדרשת. התכנים ומיומנויות היסוד הדרושות לביצוע המחקר, יילמדו ויוגדרו במהלך תכנון העבודה.

 

דרכי הוראת תנ”ך

הקורס יקנה לסטודנטים מיומנויות הוראה-למידה-הערכה במקרא באמצעות התנסות עצמית והתמודדות עם מספר נושאים מתוך תכנית הלימודים במקרא. במהלך הקורס הסטודנט ילמד לארגן את יחידות ההוראה לפי חלוקה ליחידות משמעותיות ויקבל כלים להתמודדות מובנית ושיטתית עם פרשנות המקרא (פרשנות חז”ל ופרשנות ימי הביניים) . הסטודנטים יתוודעו למטרות הוראת התנ”ך כפי שהוגדרו ע”י משרד החינוך, הם יכירו את תכניות הלימודים במקרא ויבינו את הצורך לתת מענה לשונות, באמצעות מגוון סגנונות הוראה ולמידה. הקורס יקנה לסטודנט מיומנות למידה במקרא – הבנת רצף הכתובים (עפ”י שיטת החקר הספרותי של הסיפור המקראי: מבנה העלילה, סיבה ותוצאה, הבנת פועלן ומעשיהן של  הדמויות, מסקנה והערכה) ויפתח מיומנויות למידה של פרשנות– קביעת מבנה הדיון של הפרשן, תהליך מציאת הקושי, שימוש במדרשי אגדה והשוואה בין פרשנים. כמו כן ייעשה  שימוש באמצעי המחשה ובעזרים שונים להבהרת טקסט מקראי (תרשימי זרימה ,מיפוי וכו’).

Back to top