בידוד מקצועי של מורים  מבחירה כל השנה

ציור ע"י גלית פלד

מאת: אורן כהן-זדה, איילת שמיר-מאירסדורף

מורים רבים מעדיפים בידוד חברתי מתוך רצון כל השנה, כל הזמן  ולא רק בימי הקורונה. עבודת הצוות של מורים  אלו  יכולה מבחינתם להסתפק בלהיבנות  על אינדיבידואליזם. מורים אלה יכולים לעבוד היטב ללא  סיוע פעיל של עמיתיהם, מאחר שהאינטראקציה מורה – מורה   אינה ממלאת תפקיד קריטי בחייהם המקצועיים של המורים .

מורים   אלה בוחרים בבדידות מקצועית במודע ומתוך בחירה. הם  נהנים להימצא לבד, ובמקרה כזה הבדידות הפיזית היא מצב של בחירה מרצון.

למורים אלה  יש מחויבות עמוקה כלפי בית – הספר  בו הם עובדים ועל כן מטבע הדברים יחסיהם עם מורים אחרים הם משניים ונגזרים ממנה. מורים אלה מבטאים את העובדה  שהקשר עם המורים  הוא  לא המטרה ושאר האינטראקציות פחות חשובות בעבורם. מבחינתם, ניתן להגיע לתפוקות גבוהות ולהישגים ראויים, גם בבדידות מקצועית. לטענתם, מורה שמכיר את עבודתו ומקצועי בה לא צריך לחשוש מבדידות מקצועית .

מופע זה של בדידות עולה לא רק כמופע בעל קונוטציה שלילית אלא גם כחיובית, החושף את התרומות של הבדידות לתפקוד המורה, את ההנאה מהבדידות בתפקוד היום – יומי שלו בעבודתו .

הספרות  מכנה זאת "יחידות", שמשמעה "מלאות" (Fullness), חיי נפש אינטנסיביים, האזנה וקשב, היפתחות אל העולם ובו זמנית מקום הפגישה של הפרט עם עצמו, כתנאי לפתיחת דו – שיח עם עצמו וכדרך לגילוי עצמו. האדם יכול להיות מבודד חברתית, אך לחיות חיי נפש יצירתיים אינטנסיביים.

התבודדות יכולה להיתפס כבדידות חיובית, המזכירה את השפעתה המרגיעה על בני האדם.  התבודדות קשורה בניתוק מהשפעות חיצוניות כגון גירויי יתר  טכנולוגיים והתקרבות ליכולת להתבונן בחלומות הנפש, לדמיין, לחקור  ולהתנסות, ליצור ולהגשים את העולם הפנימי למטרות יצירתיות.  באמצעות התבודדות חיובית יכול אדם ליצור קשר עם חשיבתו שלו  ולדעת, כפי שמתאר זאת מוסטקאס, לנהל את חייו בדרך שתקדם  צמיחה ותוביל ללמידה משמעותית, המבוססת על קולות פנימיים.

הפילוסוף ההודי קרישנמורטי  סבור, כי אלה החיים ביחידות, נפשם וליבם משוחררים מכאב הבדידות והם אנשים ממשיים. אריסטו סבור, כי אנשים יכולים למצוא את אושרם בינם לבין עצמם בהתמסרם לעיונם, וככל שיחכימו יותר יהיו מסוגלים לכך יותר, ולכן די להם בעצמם ואין הם זקוקים לאחרים, אך למרות זאת הם נזקקים לזולת לשם עיסוקם. הפילוסוף שופנהאור מאדיר בחשיבותה של היחידות, באומרו, כי שלווה אמיתית של הלב ושלום אמיתי של הנפש ניתן למצוא רק כאשר יש יחידות, שמשמעה מרכז ההוויה שבו עשוי האדם לממש את חירותו. האדם יהיה מסוגל ליהנות מן היחידות רק אם יכיר ביכולתו למצוא את עצמו בתוכה .

זאת ועוד, התבודדות היא דרך חשובה ליצירתיות, משום שהיא מאפשרת  התבוננות ההכרחית לשם גילוי תגליות מקוריות. התבודדות בכוחה  להוביל לבחינה סקרנית לגבי הלא נודע. אסתר בוכהולץ תימצתה זאת  בבהירות באומרה "הזמן שלנו לבדנו הוא דלק החיים" (‏Buchholz, 1998 ‏ (.הבזקי תובנות ודמיון מופיעים לעתים קרובות כאשר האדם
נמצא לבדו, ואלו עשויים להוביל לתשוקת יצירה, לזמן השראה,  להגברת המודעות העצמית, לצמיחה ולפריחה אינטלקטואלית  ורוחנית. אריקה לנדאו טענה, שכל אדם יכול להיות יצירתי – למשל כאשר הוא מסתכל על  דברים ידועים בפרספקטיבה חדשה או מוצא קשרים חדשים בין דברים מוכרים – וכי כל אדם נוטה לכך יותר בהיותו ביחידות .

אם כן, בדידות  עשויה להוות חוויה חיובית או חוויה שלילית.  היבט אחד שיכריע כיצד תיחווה הבדידות הוא הבחירה. בדידות  מתוך בחירה אין פירושה שתחושת בדידות שלילית מכריעה את  המורה  ומשתקת אותו – היכולת לשהות במחיצת עצמך בכוחה להיות  מתגמלת ומחזקת, מקדמת יצירתיות, רוחניות והתבוננות עצמית,  בדידות מבחירה (כמו בהתבודדות לצורך מדיטציה, או כחלק מתהליך יצירתי) עשויה לאפשר למתבודד לפתח את עצמו, לקבל החלטות  בבהירות ולגלות את זהותו ועצמיותו. ואולם, אם הבדידות נכפית  מבחוץ, בכוונה ובכוח (כמו במקרה של שבויי מלחמה או אסירים)  עלולות להיות לכך השלכות טראומטיות. בבדידות כפויה (כפי  שהעידו למשל אסירים) יש חוויה של ריקנות, חרדה מוגברת ועיוות  של תחושת הזמן והמרחב, להן עלולות להיות תוצאות חמורות לטווח  ארוך, מתסמונת פוסט-טראומטית עד לפסיכוזה.

דברים אלו אשר נכתבו בימי הקורונה מציגים הסתכלות חדשה של השלכות הבדידות המקצועית, בכך שהם  מצייםג את ההשלכות של התחושה כסוגיה דואלית, שבה מתקיימים היבטים שליליים וחיוביים. הסבר לכך ניתן לתלות בתפקידו של מורה המסוגל למנף את בדידותו לכיוונים חיוביים ומהנים, שיובילו לאפקטיביות אישית וארגונית. כמו, לדוגמא, מינוף הבדידות לאינטימיות ארגונית, שתחזק את הקשר הבין – אישי עם הורים, תלמידים ,  או הובלת פרויקטים ויוזמות חינוכיות פנים – ארגוניות, שיחזקו את תחושת השייכות של המורה  לארגון, ויתרמו לחיזוק השותפות עם קהילה חוץ ארגונית, מדריכים ומנחים.

אם כן, מורים חשים בדידות מקצועית בעבודתן מתוך מודעות ורצון . מורים אלה תופסים את הבדידות המקצועית באור חיובי. הם  צברו ניסיון בארגון, התפתחו מבחינה מקצועית ופרקטית, ורמת הקוליגיאליות שלהן היתה  גבוהה, הצליחו לצמצמם את תחושת הבדידות בעבודתן והחלו לתפוס אותה באור חיובי (אוטונומיה מתגמלת) .

מופע של בדידות מתוך בחירה מעלה פן אחר של הבדידות המקצועית, זאת הבדידות שבה המורה  בוחר  מתוך מודעות אישית ומקצועית, והוא ערה ליתרונותיה, כמו : אוטונומיה מתגמלת, הדגשת ייחודיות ועצמיות והעלאת הערך העצמי.

חזרה מהירה לשיגרה בריאה בעבור כולנו.